החלטה
1.התובעת הגישה בקשה להבאת ראיה נוספות, לאחר שהסתיים דיון ההוכחות בתיק דנן. הראיה אותה מבקשת התובעת להגיש הינה "מסמך רשמי של חברת התקשורת "בזק", אשר מאשר כי נשלח פקס מבנק לאומי אל משרדו של הנתבע בשעה ובתאריך בהם נפגשו הצדדים בפגישתם הראשונה. לטענת התובעת, הרי שמסמך זה נוגד את טענתו של הנתבע כי לא קבל בפקס כל מסמך בפגישתם של הצדדים וכי תדפיס השיעבודים ניתן לו כצילום.
2.הבקשה הועברה לתגובת התובע ואילו הנתבע לא הגיש תשובה לתגובה.
3.התביעה נשוא תיק זה הוגשה על ידי התובעת בעילה של רשלנות מקצועית. התובעת טענה כי הנתבע זייף פלט "שוהם" של דאר ישראל, על ידי כך שגזר את תאריך ההפקה של התדפיס והגישו יחד עם תצהירו של מר ברזובסקי, מנהל התובעת, דבר שגרם בסופו של דבר לדחייתה של תובענה לפסק דין הצהרתי, בנוגע לבעלות על משאית שרכשה התובעת על פי הסכם מיום 11.3.2004.
4.במסגרת דיון ההוכחות שהתקיים בפני, נחקרו מר ברזובסקי והנתבע ובסיום הדיון ניתן צו להגשת סיכומים בכתב.
5.בחלוף המועד להגשת סיכומיה, הגישה התובעת בקשתה להוספת הראיה הנוספת. לטענתה, הראיה אותה היא מבקשת להוסיף מוכיחה כי תדפיס העיקולים שצורף על ידי הנתבע לתצהירו, נשלף לאחר רכישת הרכב שכן, המועד הינו 18.3.2004, בשעה 17:32. הראיה מוכיחה כי הנתבע קבל מסמך עם תאריך מאוחר לרכישת הרכב ומשכך, ידע מראש כי אין סיכוי לתובענה ההצהרתית, המבוססת על תקנת השוק, אך בחר למחוק את התאריך ושעת השליפה במכוון, תוך התאמת המסמך לטענה המשפטית הרצויה לו. באשר לעיתוי הגשת הבקשה, נטען על ידי התובעת כי מנהלה הבחין במחיקת התאריך רק בסמוך למועד ההוכחות. לאחר חקירתו של הנתבע פנה מנהל התובעת לבנק וזה בקש מבזק לשלוף את התדפיס. לטענת התובעת, לא ניתן היה לבקש את המסמך קודם לכן, מאחר וההעתק עם הטיפקס התגלה בסמוך להוכחות.
6.בתגובתו, טען ב"כ הנתבע כי מנהל התובעת טען בתצהירו שמסר לנתבע את התדפיסים שהוזמנו ב - 18.3.2004 וכי תדפיסים אלו נשלחו למשרדו וכי הוא הביא אותם יום למחרת למשרדו של הנתבע. רק במהלך עדותו טען לראשונה כי בעת שהיה במשרדו של הנתבע נשלח פקס על ידי פקיד הבנק וכי מסמך זה זוייף על ידי הנתבע. מדובר לטענתו בטענה עובדתית חדשה, המהווה הרחבת חזית. בנוסף, בידי מנהל התובעת היה התיק המקורי מזה שנים שכן, לאחר סיום הטיפול בתובענה ההצהרתית על ידי הנתבע, עבר התיק לפחות שתי ידיים, לצורך הליכים משפטיים נוספים, בהם יוצגה התובעת על ידי עורכי דין אחרים. למרות זאת, לא העלתה התובעת טענה כלשהי בעניין זה כנגד הנתבע. בחקירתו הנגדית של מר ברזובסקי טען הנ"ל כי גלה את המחיקה בטיפקס רק יום לפני דיון ההוכחות. חרף זאת, לא בקש לעצור את הדיון ולדחות את דיון ההוכחות לצורך תיקון כתב התביעה והעלה טענותיו, רק לאחר שנחקר הנתבע. לטענתו, הגשת פלט בזק לאחר סיום הראיות נעשה בניגוד לדיני הראיות ולכללי הפרוצידורה ויצריך פתיחת התיק מחדש. בנוסף, נטען על ידי הנתבע כי ממילא, פלט הבזק אינו יכול להעיד על כך שמה שנשלח בפקס אל הנתבע הינו דווקא אותו מסמך שנטען כעת שהוא מזוייף.
7.ככלל, על בעל דין המבקש לצרף ראיות לתיק בית המשפט לאחר המועד להגשתן לעמוד בנטל לשכנע את בית המשפט, כי קיימים טעמים סבירים והוגנים שיש בהם להצדיק סטייה מן הכלל של הגשת ראיות לבית המשפט כמקשה אחת.
במסגרת רע"א 1297/01 גיל מיכאלוביץ' נגד כלל חברה לביטוח בע"מ נקבע כדלקמן:
"ככלל, ניהולו התקין של ההליך הדיוני אכן מחייב כי בית-המשפט ישמור על הכללים הקובעים את סדר הבאת הראיות, ובכללם העיקרון שלפיו אין להגיש ראיות חדשות לאחר שנסתיים שלב ההוכחות. על הצדדים, ככלל, מוטלת החובה הדיונית להגיש את ראיותיהם "כחבילה אחת", כך שבסיומו של שלב ההוכחות יוכל בית-המשפט לפסוק בתובענה ולהביא את ההתדיינות לסיומה... עם זאת עיקרון זה מפנה את מקומו כאשר בית-המשפט רואה כי הגשתה של ראיה נוספת דרושה לשם בירור האמת, וכי יש בה כדי לסייע לו לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי-הדין. אכן, בית-המשפט עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת אף כאשר אי-הגשתה במועד נובעת ממחדלו של בעל-דין, ובנסיבות מסוימות, אף כאשר הגשתה מתבקשת בשלב הערעור...".
שיקולי בית המשפט לעניין הגשת ראיות נוספות באיחור פורטו במסגרת רע"א 2137/02 אליהו ממן נגד פז חברת נפט בע"מ, כדלקמן:
"הכלל לעניין הגשתן של ראיות לבית המשפט הוא, כי בעל דין צריך להגישן ב"חבילה אחת". רק מקום בו מצביע בעל-דין על טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל הנ"ל, יענה בית המשפט לבקשתו להגיש ראיות נוספות (ראו: ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' ציפורה בן-נון, פ"ד מו (3) 738, 742; ע"א ג'ני בטאן נ' יעקב זאבי ואח', פ"ד יט (4) 337, 339). בשאלת הגשתן של ראיות נוספות, יתחשב בית המשפט, בין היתר, באופי הראיה הנוספת, האם היא "פשוטה"; מהו השלב אליו הגיע המשפט; ככל שהמשפט מצוי בשלב מתקדם יותר כן יטה בית המשפט שלא לקבל את הראיה; יש לבחון גם האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר (ראו: ע"א 188/89 פיאד אחמד עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה, פ"ד מז (1) 661, 665)".
8.תביעתה של התובעת נשענת על טענה עובדתית אחת לפיה, הנתבע זייף את תדפיס רשם החברות, על מנת לנסות ולהוכיח כי בדיקת השעבודים נעשתה על ידי התובעת עובר לרכישת הרכב, על מנת לזכות בהגנה של תקנת השוק. מעבר לכך, לא ייחסה התובעת לנתבע זיוף של מסמכים נוספים ולא העלתה טענות נוספות מעין אלה, אם בכתב התביעה ואם בתצהירו של מר ברזובסקי, מנהלה. בסעיף 33 לתצהירו, טען מר ברזובסקי כי מסר לידי הנתבע את התדפיסים המקוריים, אשר הוצאו על ידיו, לטענתו, ביום 18.3.2004, יום לפני שנפגש עם הנתבע. במהלך חקירתו הנגדית, העלה מר ברזובסקי טענה חדשה (אף מבלי שנשאל על כך) לפיה, גם נספח ה' לתצהירו (ת/1 - מישכון כלי רכב במשרד הרישוי) הינו מסמך מזוייף וכי המסמך המקורי נשלח בפקס למשרדו של הנתבע על ידי פקיד הבנק דימיטרי (עמ' 17 לפרוטוקול). עוד התברר בחקירתו הנגדית, כי מר ברזובסקי היה מודע לכך עוד לפני תחילת הדיון ולמרות זאת, בחר שלא לומר דבר בפתח הדיון. מעבר לכך, שהתובעת בחרה שלא להעלות את העניין כבר בפתח הדיון, הרי שהיא גם לא בקשה לעצור את הדיון בסיום עדותו של מר ברזובסקי ואפשרה בכך את חקירתו הנגדית של הנתבע. יתירה מזאת, אין חולק כי תיק המסמכים כולו, לרבות ת/1 היה בידי התובעת במשך תקופה ארוכה טרם הגשת התביעה ואותם מסמכים אף החליפו ידיים מספר פעמים, מאז מסר הנתבע את התיק לידי מר ברזובסקי, לאחר סיום טיפולו בעניינה של התובעת. המסמך ת/1 שעל בסיסו הועלתה טענתה החדשה של התובעת היה אם כן בשליטתה של התובעת לאורך כל הדרך והיא אף צרפה העתק ממנו לתצהירו של מנהלה. באותה מדה, התובעת לא עשתה את כל שבידיה כדי להשיג את הראיה תדפיס הבזק טרם מועד ההוכחות ולא העלתה נימוקים סבירים והוגנים המצדיקים הגשת ראיות נוספות שלא הוגשו על ידיה במועד.
9.באשר לרלבנטיות המסמך אותו מבקשת התובעת להגיש - ראשית, יש להדגיש כי הטענה בדבר זיופו של מסמך ת/1 הינה הטענה חדשה ומהווה הרחבת חזית אסורה. די בכך כדי לדחות את הבקשה להבאת ראיה נוספת, שעניינה הוכחת טענה זו. שנית, ממילא אין בתדפיס הבזק (ודוק, זו הראיה היחידה הנוספת אותה מבקשת התובעת להגיש) כדי להוכיח כי המסמך אשר נשלח, כביכול, על ידי פקיד הבנק דימיטרי או הפקידה אילנה (אשר כלל לא זומנו על ידי התובעת לעדות) הוא אותו מסמך ת/1. לא מדובר, אפוא, בראיה רלבנטית לצורך הוכחת טענותיה של התובעת בכתב התביעה.
10.סיכומו של דבר, הבקשה אינה עונה על התנאים שהציבה הפסיקה לצורך הגשת ראיה נוספת, אם בנוגע לעיתוי הגשת הבקשה, לאחר סיום שלב הבאת ראיות הצדדים והעובדה שהתובעת יכולה היתה להשיגה בשלב מוקדם בהרבה בשקידה ראויה, ואם לעניין רלבנטיות הראיה הנוספת, שעה שלא מדובר בראיה שיש בה כדי לסייע בהכרעה במחלוקת בין הצדדים. לפיכך, אני דוחה את הבקשה.
11.הוצאות הבקשה תילקחנה בחשבון בעת מתן פסק הדין.
12.הצדדים יגישו סיכומיהם בכתב. ב"כ התובעת יסכם טענותיו בתוך 30 יום מהיום. ב"כ הנתבע יסכם טענותיו בתוך 30 ימים לאחר מכן. ב"כ התובעת יהא רשאי להגיש סיכומי תשובה תוך 15 ימים לאחר מכן. סיכומי הצדדים לא יעלו על 5 עמודים בפורמט המקובל. סיכומי התשובה לא יעלו על עמוד אחד.
המזכירות תמציא העתק החלטה לצדדים.
ניתנה היום, כ"ג חשון תשע"א, 31 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.